מדי שנה לכבוד יום העצמאות בוחרת הוועדה לסמלים וטקסים שניים-עשר משיאי משואות.

​

לכבוד יום העצמאות ה-73 למדינת ישראל בחרה הוועדה לקיים את טקס השאת המשואות המסורתי תחת הנושא 'אחווה ישראלית'.

​

הוועדה בחרה בין היתר את גב' שירה איסקוב להשאת משואה יחד עם שכנתה הגב' עדי גוזי.

​

שירה כמעט ונהרגה בערב ראש השנה התשפ"א בצורה מזעזעת בידי בעלה (לשעבר) ובזכות תושייה של שכניה וביניהם הגב' עדי גוזי חייה ניצלו.

​

עמדת פורום הארגונים למען המשפחה היא כי עם כל הצער והכאב שבדבר, אין בסיפורה האישי והטראגי של שירה סיבה מספקת להשאת משואה. גב' איסקוב אינה ממלאת אחר הקריטריונים למינויה כמשיאת משואה בנושא השנתי שנבחר שהנו "אחווה ישראלית".

​

בהקשר זה ראוי היה לקחת בחשבון את עדותה בבית המשפט ממנה עולה כי היא הייתה אלימה כלפי בעלה.

​

[מן פרוטוקול המשפט של אביעד משה:

"מתי באה הסטירה לאביעד?... אחרי, באמבטיה, שאמרתי לו תתבייש לך".

לאחר שאביעד חסם אותה בווטסאפ שלחה לו מייל בו מקניטה אותו:  "תתבייש לך... אדם שפל..."

כינתה אותו 'רוצח' ועוד שלל דוגמאות (עיין קובץ מצורף להלן. עמ' 6)]

​

יש לגנות מכל וכל את מעשי בעלה לשעבר, קרי אלימות קשה עד כדי כמעט רצח, אך מאידך אין אחווה משפחתית, שלא לומר ישראלית מצידה של גב' איסקוב.

​

נוסף על האמור, הגב' איסקוב נמצאת כעת בהליך משפטי וכל הופעה שלה בציבור, ובמיוחד בטקס כה נכבד ומרומם, עלול להשליך על קיומו של הליך משפטי טהור ותקין.

​

עמותת אבות למען צדק שהנה אחת העמותות המשתתפות בפורום הארגונים, פעלה בנושא ועתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את השאת המשואה בידי הגב' שירה איסקוב (ויש להדגיש שהעתירה הופנתה   כלפיה בלבד ולא כלפי הגב' עדי גוזי, שהיא במעשיה הביעה אחווה למופת) מהסיבות להלן:

1. עם כל הצער שבדבר, אין בסיפורה של שירה תרומה יוצאת דופן לחברה והוא איננו קשור לנושא 'אחווה ישראלית'.

2. הגב' שירה איסקוב בהתאם לעדותה בדיון ת"פ 5589-10-20 (לעיל) מחוזי באר שבע, הפגינה גילויי אלימות כלפי בעלה לשעבר ואין ראוי לעשותה דמות מעוררת השראה באמצעות הטקס המרומם.

3. הגב' איסקוב נמצאת בעת הזו בהליך משפטי וכל הופעה שלה בציבור, בייחוד במעמד שעיני כל העם נשואות אליו, עלול לפגוע בהליך המשפטי.

 

בג"ץ דחה על הסף את העתירה באומרו כי: "אין זה מדרכו של בית-המשפט להתערב בשיקוליהם של ועדות וגופים העוסקים במתן פרסים וציונים." (מצ"ב להלן)

​

בהקשר זה חשוב לציין שבסמוך לעתירה, הוגשה עתירה מקבילה בג"צ 2199/21 (להלן) כנגד וועדת השופטים לפרס ישראל בתחום המתמטיקה וכנגד שר החינוך, יואב גלנט, שבחר לא להעניק את פרס ישראל לפרופ' עודד גולדרייך - על פי המלצה בלבד של הוועדה הנ"ל.

​

במקרה זה בג"ץ קבע כי "יש לאפשר לשר החינוך לחזור ולעיין בדברים ולקבל החלטה בתוך חודש ימים מהיום." – משמעות ההחלטה הנה התערבות בג"צ בשיקול דעתו של שר החינוך. (מצ"ב לעיל)

​

המסקנה הנה כי למרות שבפסק הדין בעניינה של שירה איסקוב נכתב כי בג"צ לא מתערב בשיקול דעת הרשות – הוא מתערב.

 

 

'פורום הארגונים למען המשפחה' ימשיך להיאבק למען שמירה על מוסד המשפחה בישראל וכנגד עמדות פרוגרסיביות ששמו בראש מענייהם את פירוק מוסד המשפחה מן היסוד באמצעות תעמולה ודמוניזציה כנגד המין הגברי. במסגרת אג'נדות אלו "אלימות במשפחה" מסוקרת בהיקף חסר תקדים רק כאלימות כנגד נשים, בשעה ששנים רבות ידוע כי האלימות הנה סימטרית בהיקפה ואין מדובר בתופעה המכוונת כנגד נשים בלבד. עמדות אלו מנסות לטעת תודעה כוזבת בציבור כאילו כל גבר הוא אלים (פיסית או מינית) עד שתוכח חפותו.

​